השקט אינו מטרה, הוא כלי. אל תחזיקו בשקט, אל תתלו בו, כי אז גם הוא יהפוך להיות אחיזה חומרית. כשאנו אומרים אחיזה חומרית אין הכוונה רק לחפץ, אלה גם לתפיסה מחשבתית. סוג של מחשבה, התניה, חינוך, אמונה, גם בהם אתם יכולים להיאחז. לכן, כשאנו מדברים על שקט עליכם להבין כי זה כלי להביא להארה ולא מטרה. השקט הוא האמצעי לכן אל תילחמו בו. אל תלחמו גם במחשבות שלכם, אל תתאמצו מידי, על תלחמו ותעבדו קשה כדי להיות בשקט תודעתי.
אל תלחמו במחשבות שלכם, הרפו, גם אם תבוא מחשבה או שתיים, תנו להם לעבור והם ישתחררו מאליהם. המקום של השקט הוא שער, שער לקפיצה מימדית. לכן, עד שלא תלמדו להיות בשקט תודעתי לא תוכלו להגיע לרובד השני של ההארה המודעת.
הקושי שלכם להיות בשקט, בשליטה על המחשבות. זה לא באמת קשה. אין פה מאמץ. בדיבור, במחשבה יש מאמץ, יש עשייה, אבל, בשקט אין מאמץ. יש הרפיה עמוקה והיסחפות לאנרגיית השקט. השקט גם הוא אנרגיה. ככל שהאנרגיה הזו סמיכה יותר היא לא נותנת לגלים וויברציות לעבור דרכה, היא יוצרת מין שכבת הגנה סביב הגוף. זה שקט אנרגטי, שקט פנימי. זה לא שקט חיצוני. (בשקט חיצוני יכול להיות חוסר שקט פנימי, יכולה להיות סערה רגשית חזקה מאד) השקט הפנימי הוא שקט שנוצר מתוך התנתקות ממימד האדמה. מן מצב של נים-לא-נים, טרום שינה, ברגע שתגלו את התחושה, תחוו אותה. יהיה לכם קל לחזור אליה שוב ושוב.
הסיבה שלהרבה אנשים קשה להיות בשקט נובעת מה”רעש” סביב. יש הרבה גלים מסביבכם. האוויר דחוס מידי, האנרגיות נעות בגלים, תדרים, צלילים, שנעים באוויר סביבכם. יש “רעש” סביבכם, הרבה צלילים, גלי קול, תדרים שונים שנעים באוויר, לכן האוויר דחוס מאד. גם צלילים שאינכם יכולים לשמוע פיזית. יש לכם יכולת לשמיעה סלקטיבית, להחליט מה אתם שומעים ומה לא. בעצם, העולם החומרי אין דבר כזה שקט, כי כל הזמן יש צלילים מסביב. לכן, כדי להגיע לשקט פנימי צריכה להיות מעין מעטפת הגנה או חסימה מהגלים החיצוניים, מהרעש שעוטף אתכם. תנסו ליצור מעטפת הגנה או חסימה מהגלים החיצוניים סביבכם. תנסו ליצור מעטפת של אור סמיך או הפרדה חזקה ביניכם לבין הצלילים מסביב ואז יהיה לכם קל יותר להגיע לתודעת השקט.
השקט צריך להיות נטול אגו, נטול ציפיות. שקט זו חוויה שרק התודעה שלכם יכולה לחוות אותה. בשקט יש עוצמה נעלה של כוחות ושליטה. לכן, אל תחששו למצוא את השקט הפנימי. בתוך השקט הזה יגיע אליכם התקשור, תובנות נעלות ביותר לגבי העשייה שלכם בחיים אלו.
זו אחת הסיבות שהרבה בני נוער נמשכים לשתיה, לסמים וכו’…. הנוער מרגיש את הרעש סביבו והם נעזרים בכלים הללו להתנקות, לעמעם את הרעש סביב, בכלים אלו הם חושבים שיוכלו למצוא את השקט, להתנתק מהעולם סביב ומעצמם. אבל זו רק אשליה. אינכם זקוקים לכלים כאלה כדי למצוא את השקט. ניתן למצוא שקט גם דרך מדיטציה ותרגיל רוחני.
לעיתים גם דרך רעש קיצוני ניתן למצוא את השקט, כמו מוסיקה רועשת או ריקוד טרנס. זה נשמע לכם מוזר ולא הגיוני. איך בשיא הרעש נימצא הפתח לשקט פנימי. כמו בסמל של יין ויאנג. כשכל דבר מגיע לשיא יש בתוכו את הגרעין לנגטיביות שלו. כשאתה מגיע לשיא הרעש, שם אתה יכול למצוא את השקט.הרעש כאילו מכהה את השמיעה או שהרעש כל כך קיצוני עד שלא שומעים דבר. זה מכניס אותך לטרנס, לתהליך פנימי, למין שכרון חושים והתעלות מעל הפיזי. זהו גם מעין תהליך מדיטטיבי שנובע מתוך רעש אבסולוטי, עודף קרינה, עודף גלים וויברציות, עודף הצלילים סביבכם יוצרים את הכמיהה לשקט המצב הזה גורם להרבה אנשים לאבד את הקשר הפנימי בתוכם. זה יכול להזיק עד רמת הבריאות הפיזית של הגוף. לכן בהתעלות למימד השקט יש השפעה עד לריפוי הוליסטי של הגוף.
אתם יכולים למצוא זאת בתרבויות רבות, בהם אנשים חיפשו את הדרך לשקט, אם זה ע”י התבודדות והתנתקות. אם זה במצב מדיטטיבי עמוק או עם זה דרך מוסיקת טרנס, עתירת רעש, בכולן המגמה הייתה להתנתק ממימד החומר כדי להגיע להתכנסות פנימית ולהארה.
אל תתלו בעשייה הפיזית אלא במניעים העומדים מאחוריה.כשאתם דיברתם על הנוער שלכם והצורך שלהם לעשן לשתות, הבעיה אינה בשתייה ובעישון אלא, מה האנרגיה העומדת מאחורי הצורך הזה. לא שאנו אומרים לכם לעשן או לא לעשן, העשייה היא לא העיקר אלא מה עומד מאחורי הבחירות לעשייה. האם זה בא ככלי להתעלות רוחנית כמו עישון שמאני, עישון שבהרבה שבטים השתמשו בו ככלי עוצמתי לתהליכים רוחנייים, או שהעישון בא ממקורות של אגו.
ברגע שהעישון מתחבר למטרות של אגו כמו בריחה או על רקע של הוויה חברתית, להיות IN,אז העישון מתחיל לפגוע בכם והופך להיות שלילי והרסני. בכל מעשה שאתם עושים אל תתלו במעשה עצמו אלא תנסו להבין מה המניע, מה האנרגיה שמובילה אתכם לעשייה . על כן אל תשפטו אותם (נוער) על העשייה שלהם, אלא תנסו להבין מה המניע, מה האנרגיה אותם לאותו מעשה. איננו אומרים כי העישון הוא הבעיה, גם איננו מתירים אותו. מה שאנו מנסים להסביר לכם הוא שהעישון הוא לא העניין. זה לא המרכז. אתם מתמקדים במקום הלא נכון. אל תשאלו אם זה טוב או לא? אם מותר או לא? נסו להבין למה! כל עשייה נוצרת מתוך צורך מסוים.
הבעיה עם הנוער היא לא העישון, הסמים או השתייה, אלא חסך בכלים רוחניים. אין להם שפע רוחני, אין להם כלים רוחניים לבניית תשתית ישותית רחבה. אין להם שאיפות רוחניות ומטרות רוחניות, אין להם מסר רוחני שמלווה אותם. הריקנות היא הבעיה העיקרית גם של הנוער וגם של הבוגרים.
עד שלא תעשירו את הרוח בתרבות שלכם, עד שלא תמלאו את הנפש. התשוקה הרוחנית שיש בו כל הזמן לא תמצא מנוח. הריקנות תמלא אתכם ותוביל אתכם לעשייה ריקנית. עשייה מתוך ריקנות היא הרסנית ביותר.
מהמקום הזה ההידרדרות היא גדולה.
לצערנו כאן ועכשיו לא נוכל לפתור את בעיות החברה הקולקטיביות, זה חומר למחשבה, נסו למצוא את השקט הפנימי. אין אדם שלא יכול לעשות זאת. אין אדם שלא יכול להיות 5 דקות בשקט פנימי.
חשוב מאוד למצוא פרק זמן ללא מחשבות שליליות. חפשו להיות בשקט פנימי, לא רק להיות ללא מחשבות שליליות. בקשתי אליכם היא שתנסו למצוא שקט, נסו לחוות כל יום מס’ דקות שקט, ללא מחשבות. אל תלחמו במחשבות, אם הן מגיעות תנו להן לחלוף. אל תחזיקו בהם ואל תילחמו בהם, פשוט תנו להם לחלוף. הבעיה היא לא במחשבות החולפות אלא במחשבות המתקבעות. לכן, כדי לשחרר צריך לתת להן להיות. כדי לשחרר את המחשבות צריך לתת להן להיות ולחלוף.
חשוב לא להתאמץ.
למדו את עצמכם להיות בשקט, חפשו כלים רוחניים להעשיר את מימד ברוח שלכם.
היו ברוכים.
© 2016-2023 כל הזכויות שמורות למרכז באהבה - רותי בן אריה
