מה הקשר ביני ובין הבן שלי

מה הקשר ביני ובין הבן שלי

ד' מבקשת לדעת יותר על הקשר בינה ובין הבן שלה.היא מרגישה כי יש קשר מאד חזק בינהם ולכן גם קשה לה יותר עימו. היא מבקשת לקבל הבנות על מהות הקשר בינהם.

רותי- "אנו מבקשות את הדרכה הכי נכונה כדי להכנס לגלגול חיים בו נוכל לתקן את מערכת היחסים בין לד' לבנה."
רותי מנחה הרפייה עמוקה בה ד' נכנסת למצב היפנוטי.
רותי- "אני סופרת מ-10 עד 1 ואז תרגישי נינוחה ורגועה.1,2,3,4,5,6,7,8,9,10 ,הכל בסדר ,
אנו מבקשות הדרכה הגנה וריפוי . אנו מבקשות להיכנס לגלגול שהכי נכון לנו להיכנס להבין את הקשר בין ד' ובנה.

היום 26.9.06 , השעה 21:50
2006…2005…
1750….
בספירה בשנת 1700ד' רואה צוק. היא רואה את עצמה עומדת על צוק ליד הים.
ד': "יש לי כמו כובע כזה, שימלה, אני מסתכלת על הים ומחכה לספינה.
רותי: בת כמה את?
ד': אני בת 20, צעירה.
רותי: האם את מחכה למישהו שצריך לבוא?
ד': כן, מישהו שאולי עובד. הים מאוד סוער ואני דואגת.
רותי: תבקשי ללכת קדימה.האם הספינה מגיעה?
ד': כן, היא מתקרבת.
רותי: מה הקשר שלך לאיש שעל הספינה?
ד': הוא מישהו שאני אוהבת. אני מחזיקה כמו תיק/ארנק. בתוך הארנק יש לי תמונה של ילד או חפץ של תינוק שלי (לא ברור),האיש על הספינה כנראה האבא שלו אבל אנחנו לא נשואים. אני מתגעגעת וכועסת יחד, יש לי רגשות מעורבים.
רותי: מה קורה לספינה?
ד': היא מגיעה ועוגנת, המון אנשים יורדים ממנה.יש להם מין בנדנות על הראש. אני רואה הרבה גברים יוצאים משם, אני יודעת שאחד מהם קשור אלי כמו חבר. יש בית מאחורי הרציף שבו אני גרה, או משרתת שם, או משהו כזה.
רותי: הוא מגיע?
ד': כן, אני בבית. הוא נראה כמו צריף מעץ, הבית חמוד מאוד. יש לי תינוק קטן, הוא דופק בדלת, יש לו קעקוע על היד.הוא יותר מבוגר ממני.אני רואה קעקוע ביד ימין,בצורת עוגן עם נחש,הוא אפילו לא אומר לי שלום,הוא ישר ניגש ומרים את התינוק ועושה תעלולים, אני קצת כועסת.
רותי: את מזהה אותו עם דמות מהחיים שלך היום?
ד': כן, אני חושבת שהוא כיום הבן שלי, אני די בטוחה. יש לנו תינוק ביחד אבל הוא לא גר איתי,אני מרגישה מוזנחת,זה מכעיס אותי אבל אני אוהבת אותו מאוד.
רותי: תבקשי ללכת עוד קדימה בזמן, מה את רואה?
ד': קשה לי.
רותי: תרפי, תני לדברים לבוא אלייך.
ד': אני כבר מבוגרת, הילד גדל, הוא עובד,(ד' מרגישה שהיא לא שולטת בעיניים שלה והן קופצות).
הילד גדול, מטפל בסוסים, אני יודעת שהמלח הזה, האבא, בעצם הילד שלי היום .המלח מתחתן עם מישהי אחרת, לא איתי. יש להם ילד –( נראה לי שזה אבא שלי היום. כן, אני יודעת שזה אבא שלי).הוא מטפל בי, אני רואה את עצמי עכשו מאוד זקנה, אני עם עצמות בולטות, משתעלת.
רותי: את לא מצאת אהבה אחרת וחיכית לו כל הזמן?
ד': ידעתי שהוא לא יתחתן איתי אבל הדחקתי את המציאות. אני כבר בלי הכובע, שיער שלי אסוף כמו קוקו.
הגעתי לשלב שאני עומדת למות.
רותי: את רוצה לעשות תיקון לגלגול הזה?
ד': כן
רותי: תבקשי להגיע לרגע שהכרת את המלח.
ד': כן, אני בשוק כלשהו, אנחנו עושים קניות יחד.
רותי: את רוצה אותו בגלגול הזה? או אולי מישהו אחר?
ד': אני רוצה שיהיה שלי.
רותי: תנסי לראות את התמונה הנעלה ביותר,תראי שהוא עוזב את הים ומתחתן איתך,אתם מגדלים יחד את הילד, תראי שהוא איתך תמיד,תרגישי בטוחה איתו. את מצליחה לראות?
ד': אני רואה טקס,זו חתונה נוצרית ואני מאוד שמחה.
רותי: תראי את עצמך בבית .בית גדול ויפה,תראי שמטפלים בך , את לא לבד, את יכולה לסמוך עליו. תרגישי שאת בטוחה באהבה. תראי את תמונה הכי נעלה שאת יכולה לדמיין. תראי שאת שמחה וטוב לך.
את התמונה הזו תעטפי באור ושימי בתת מודע – במוח האחורי או בלב ,היכן שתבחרי, ממש תראי את התמונה בתוכך.
את מרגישה טוב?
ד': כן
רותי: את מוכנה לספירה חזרה?
ד': כן.
רותי: 1750….2006
היום יום שלישי 26.9.06 שעה: 22:05, לנשום עמוק …."