מדוע קשה לי לבטא את עצמי

מדוע קשה לי לבטא את עצמי

שאלה: מדוע יש לי קושי בהתבטאות? בסיטואציות שאני רוצה להגיב, גם אם אני צודקת , אני לא מגיבה ואח"כ אני כועסת שלא אמרתי את מה שאני חושבת.

י: … אני רואה דמות שראיתי בשבוע שעבר.
רותי: איזו דמות?
י: דמות נשית… עומדת, נואמת… לא מפסיקה לדבר. אני רואה אותה בתוך תמונה.
רותי: מה היא אומרת?
י: היא מדברת.
רותי: זו את?
י: זו אותה דמות שראיתי במדיטציה בשבוע שעבר.
רותי: תבקשי ללכת אחורה בזמן, לילדות. מה את רואה עכשיו?
י: אני רואה ילדים. דמות של אחותי בתור ילדה.
רותי: כמה ילדים יש שם?
י: עוד אחת. זו בעצם תמונה שיש לנו בבית.
רותי: תבקשי להיכנס לגלגול ההוא ולא לחיים העכשוויים. תבקשי ללכת אחורה בזמן. מה את רואה?
י: המורה מתלבשת על הדמות של המלכה.
רותי: תבקשי לראות את המקום איפה שהיא גרה. לכי אחורה שבוע בזמן.
י: אני רואה מבנה גדול, פתוח, רחב. זה מוזר כי הוא גדול אבל אין בו אנשים.
רותי: תבקשי ללכת עוד אחורה בזמן, שבוע אחורה.
י: אני רואה מרפסת צופה לים. אני רואה את הים. היא מסתכלת על הים.
רותי: היא גרה שם?
י: כן. אני רואה סירה בים.
רותי: מישהו צריך להגיע באוניה הזו?
י: אומרים לי שכן. היא מחכה למישהו.
רותי: האם האוניה מגיעה לחוף?
י: לא, היא מפליגה.
רותי: תבקשי ללכת קדימה… שעה… שעתיים…
י: אני רואה מישהו מולי. עם שיער ארוך , תלתלים, שפם, משקפיים.
רותי: מי הוא?
י: ( מחייכת) יכול להיות שזה משה. הוא לא דומה לו.
רותי: מה הקשר ביינכם?
י: אין בייננו קשר.
רותי: הוא מדבר איתך? אומר לך משהו?
י: אני מתקדמת בשבוע, אני רואה את הדמות בוכה.
רותי: למה?
י: היא אומרת שהוא עזב.
רותי: מה היה הקשר ביניכם? הוא מאהב שלך? בעלך?
י: הוא לא אחיה, לא בעלה, לא מאהב. שאלתי למה היא בוכה? היא אמרה שהוא עזב.
רותי: למה היא בוכה?
י: לא יודעת.
רותי: לכי אחורה בזמן, כמה שעות. מה את רואה?
י: אני בחוץ, שדה פתוח. עצים, דשא ירוק משקיף לים. מצד שני אני רואה נוף בתים כמו בטבריה. אני לא רואה אף אחד.
רותי: מה את עושה שם?
י: אני רואה אותה מחייכת, יושבת מתחת לעץ, משקיפה.
רותי: לכי עוד אחורה בזמן.
י: אני רואה אותה שוב…. ילדים משחקים… היא הולכת לשוק, מסתובבת בין הרוכלים, דוכנים, לוליין מציג שם, היא נכנסת למסעדה… גברים שותים…
רותי: מה את עושה שם?
י: עומדת ומסתכלת.
רותי: את מחפשת מישהו?
י: לא… ( י מחייכת) אני רואה את הבוס שלי ( מהיום)
רותי: מה הוא עושה שם?
י: שותה. אני יוצאת וחוזרת לשוק.
רותי: לאן את הולכת?
י: לאותה מרפסת. הפעם אני מרגישה שזאת לא אני, הדמות הזו היא משהיא אחרת.
רותי: רותי: לכי אחורה בזמן.
י: אני בנשף.
רותי: בת כמה את?
י: 18. כולם רוקדים מסביב.
רותי: גם את שמחה?
י: כן. כולם אומרים שלום אחד לשני, מעמד האצולה. אני הנסיכה אנה.
רותי: מה קורה בנשף?
י: אנשים מדברים, צוחקים.
רותי : את מי את פוגשת בנשף?
י: תמונה של בחורים. אני מדברת עם הבוגרים יותר. נראה שהם נהנים לדבר איתי.
רותי: לכי בזמן. בת כמה את? איפה את?
י: אני בשדה חיטה. אני בת 13. אותה תקופה, מעמד שונה. אני רואה בית קטן, לא גדול, חצר.
רותי: יש לך אחים?
י: כן. 3 אחים. אני לא רואה את הפנים שלהם.
רותי: את בת של איכרים פשוטים?
י: לא הייתי קוראת להם פשוטים, אבל הם לא ממעמד האצולה.
רותי: לכי אחורה בזמן, ללידה.
י: אני רואה שמניחים עריסה בפתח הכניסה לבית. יש בה תינוקת… והולכים.
רותי: מי מניח אותך שם?
י: מישהו יורד מהכרכרה שם את העריסה ונוסע…. כן, זו אני התינוקת.
רותי: את לא הבת הביולוגית של האיכרים?
י:אמא שלי לוקחת אותי לשדה , שמחה לראות אותי…
רותי: בואי נחזור שוב לתמונה של העריסה, תבקשי לראות את הלידה. מי האימא?
י: אני רואה את הבית הישן אבל הסובבים, הדמויות מהטירה.פעם חדר קטן ופעם חדר ענק של הטירה, זה לא ברור.
רותי: מה קרה לאימא?
י: אני באחוזה. אחד הילדים אומר שהאימא היא הבת של האיכר. האימא נפטרה בלידה. הדמות הנשית שראיתי כל הזמן זו הייתה האימא שלי. היא הייתה הדמות מהטירה, הדמות שבכתה.היא האימא, היא המלכה.
רותי: מי האבא? האם זה המלך או מישהו אחר?
י: אולי המלך. נראה שהייתה תאונה עם הכרכרה. יורד גשם, לילה. שמרו את ההיריון והתינוקת בסתר.
רותי: למה?
י: האבא היה האח של המלך, האיש שראיתי מקודם. שהלך. לכן שמרו את ההיריון בסתר.היא ילדה אותי בכפר. היא כנראה נפטרה בלידה.
רותי: האם גידלו אותך בכפר?
י: אני כנראה גדלה בטירה. מביאים אותי לטירה ושם אני גדלה.
רותי: האם יש לך עוד אחים?
י: לא. אין למלך יותר ילדים.
רותי: בקשי ללכת קדימה בזמן.
י: אני רואה מבנה גדול וילדים.
רותי: בת כמה את?
י: 7, גדלה בבית יתומים.
רותי: למה הביאו אותך לשם?
י: ההורים מתו.
רותי: מה קרה להורים שלך?
י: האבא היה שיכור והאימא נפטרה ממחלה.
רותי: את באותו גלגול חיים או שאת בגלגול אחר?
י: גלגול אחר.
רותי: תבקשי לחזור לגלגול הקודם. תחזרי לטירה. תבקשי לראות מה קורה לך.בת כמה את עכשיו?
י: 18, אני מכירה מישהו בנשף ומתחתנת איתו.
רותי: האם את רוצה אותו? אוהבת אותו?
י: כן. יש לי 3 ילדים. אני רואה גן גדול, פרחים. הבעל הולך .
רותי: לאן?
י: למלחמה.
רותי: הוא חוזר?
י: כן. הילדים יותר גדולים כאשר הוא חוזר. הם שמחים.
רותי: בקשי ללכת קדימה בזמן.
י: שוב חוזרת לי התמונה של הנשף…. אני נשארת עם הבעל עד הזקנה. יש לי ילדים גדולים, נכדים. נשארנו לגור בטירה של המלך כל הזמן….

הערות של רותי: בגלגול הזה יש חומר מעניין מכיוון ש י' חווה בהתחלה את הסיפור של האימא שלה בגלגול. רק אחר כך מתברר שהיא התינוקת ולא האישה שרואים בהתחלה. האימא, המלכה, הרתה לאח של המלך. מרומן איתו. היא נשלחת לכפר להסתיר את ההיריון ושם היא יולדת את י'. בזמן הלידה היא מתה. ובהתחלה מביאים את התינוקת חזרה לכפר כדי שיגדלו אותה שם. כנראה המלך ידע על הכול ובסוף הוא מביא אותה לטירה ושם היא חיה כל החיים. למרות שהיא לא הבת של המלך אלא של אחיו. למרות שהיא הבת היחידה, היא לא היורשת כי היא לא הבת האמיתית של המלך.
נשאלת השאלה כיצד הסיפור קשור לשאלה של י' בתחילת השחזור- הקושי של י' לבטא את עצמה. צריך לחשוב על החיים של הילדה בטירה, ארמון, עם כל גינוני הטקסים, מקום שבו יש מוסכמות ואתה לא יכול לבטא את רצונך, בעיקר שהיא בת של רומן של המלכה עם אח המלך. תחושה של חוסר וודאות, חוסר ביטחון וכו'…