מדוע יש לי חוסר ביטחון עצמי בעבודה?

מדוע יש לי חוסר ביטחון עצמי בעבודה

הבעיה אותה העלתה התלמידה לפני השחזור :מדוע אני לא מספיק אסרטיבית ועם בטחון עצמי בעבודה שלי עם אנשים.

רותי-"אנו מבקשות להיכנס לגלגול של א' כדי להבין מה חוסם אותה מלהיות אסרטיבית עם אנשים. "

"לנשום עמוק 3 פעמים,
שחררי את המתח מהרגליים, מהשוקיים והירכיים, הרגליים שלך כבדות.
עם הנשיפה תשחררי את המתח מחלל החזה. שחררי את כל המתח מהגוף. הגוף כבד, רגוע, נינוח, שליו.שחררי את כל המחשבות.
אני אספור מ-10 עד 1 ותרגישי נוח יותר.
10,9,8,7,6,5,4,3,2,1
הכול בסדר .
אנו מבקשות הגנה וריפוי מהדרכה שהכי נכונה לך. אנו מבקשות להיכנס לגלגול שהכי נכון לך כדי להבין מה עוצר אותך מלהיות אסרטיבית ועם ביטחון עצמי העבודה.
היום יום שלישי 26.9.06 שעה: 22:30
2005………1400
1350 – האם את רואה משהו?
א: אני מרגישה מאוד לחוצה.
רותי: תנשמי עמוק, זה בסדר, לכי עם האסוציאציות שעולות לך בראש, מה עולה לך? איפה את נמצאת?
א: אני מרגישה תחושת בדידות נוראית.
רותי: האם את במקום סגור?
א: לא.
רותי: את נמצאת בחוץ?
א: כן .
רותי: את לבד?
א: כן.
רותי: בת כמה את?
א: 22-23
רותי: את גבר או אישה?
א: אני גבר.
רותי: את לבד?
א: כן, אני בחוץ, אבל נורא חשוך,אני נורא מוזנחת, מלוכלכת, מפחדת.
רותי: האם את בורחת ממשהו? …(אין תשובה)
רותי: תבקשי ללכת אחורה בזמן. איפה את עכשיו?
א: אני בן 16,או ,15 יש הרגשה של בדידות נוראית, אין לי אף אחד
רותי: אין לך משפחה?
א: התחושה היא כמו רחובות ריקים .עוברים אנשים לידי אבל אף אחד לא מתייחס אלי, כאילו שאני לא שם.
רותי: יש לך בית או שאתה חי ברחוב?
א: אני חי ברחוב. אנשים מאוד מפחידים אותי, אפילו שהם לא מתייחסים אלי.אני מרגיש כאילו שאני מחפש מקום להתחבא. אני רוצה שהאדמה תבלע אותי.
רותי: ממה אתה חי? מאיפה יש לך אוכל או כסף למחייה?
א: לפעמים אנשים זורקים לי כסף. אני שותה מים משלוליות ברחוב, הכול כל כך מלוכלך.
רותי: תבקשי ללכת עוד אחורה בזמן.
א: אני ילד קטן בן שנתיים, זרוק על הרצפה באיזה בית. אימא שלי כל הזמן בועטת בי (א' בוכה מאוד בשלב הזה, היא מאד מרוגשת).
רותי: תבקשי ללכת קדימה . מה קורה עכשו?
א: אני אולי בן 4, אני מסתובב עם כלב עזוב, חוזר הביתה כשמחשיך, נכנס לפינה והולך לישון. בבית נמצאת רק את אימא שלי.באים כל מיני גברים מפחידים שנכנסים ויוצאים, אימא שלי שיכורה ואני נורא מפחד ממנה.אני רוצה לעזוב את הבית ולחפש לי מקום אחר.
רותי: בן כמה אתה?
א: אני בן 6, אני נמצא באסם או אורווה, משהו כזה. איש אחד מגדל אותי שם. הוא מאוד נחמד אלי.הוא רוצה לעזור לי אבל אני כל הזמן בורח ממנו ומתחמק, בסוף הוא מתייאש ממני אבל משאיר לי קצת אוכל.
רותי: אתה עוזב את המקום הזה?
א: כן, אני ממשיך לחיות ברחוב עד שמסלקים אותי. עכשו אני נמצא באיזה יער, לא , לא סילקו אותי, אני ברחתי,אני פחדתי מאנשים ולכן ברחתי ליער.
רותי: מה קורה ביער?
א: אני מרגיש כאילו רודפים אחרי אבל זה לא נכון, אין שם אף אחד, אני רואה כל מיני חיות אבל אני לא מפחד מהם, אני מפחד רק מאנשים.אני רואה משהו, אני רואה אור,אני פוגש איש זקן ואני מרגיש שהוא יהיה מאוד טוב אלי,אני לא מפחד ממנו. הוא מכניס אותי ועוטף אותי בשמיכה. יש בבית המון אור, הוא לא מדבר איתי,הוא רק מסתכל ונותן לי משהו לאכול. אני מרגיש תחושה מעורבת. מצד אחד אני רוצה לברוח, מצד שני אני עייף מידי. פשוט מרגיש שאני רוצה שהוא יחבק אותי וישאר איתי. הוא מנסה לחבק אותי ואני לא יכול לסבול את המגע שלו. עוד פעם אני מפוחד מאוד, הוא מבין אותי ועוזב אותי בשקט. פעם ראשונה שאני נרדם אחרי המון זמן שלא ישנתי, אני כל כך עייף (א' בוכה מאוד).
רותי: אתה נשאר אצל האיש הזקן? ….(אין תשובה)
רותי: תבקשי ללכת קדימה בזמן.
א: אני חוזר לעיר.
רותי: בן כמה אתה?
א: קרוב ל-30 .
רותי: עד גיל 30 נשארת עם האיש הזקן?
א: כן. אני נקי,אני זקוף.
רותי: אתה כבר לא מפחד?
א: יש לי אוכל איתי. אני מחפש עבודה, אני חוזר לאורווה שהייתי בה והם לא רוצים אותי. אני עוד פעם ישן ברחוב. אני עובד ב…..עם סנדלר?
רותי: איפה אתה גר?
א: אני גר במחסן ליד הבית של הסנדלר. יש לו בת מאוד יפה. היא מביאה את החברות שלה והן צוחקות עלי. שוב חוזרת התחושה שאני רוצה שהאדמה תבלע אותי ואף אחד לא יראה אותי. אותה תחושה. אני עוזב את הסנדלר.
רותי: בן כמה אתה?
א: קצת יותר מ-30.
רותי: לאן אתה הולך? אתה נשאר בעיר או חוזר ליער?
א: אני נשאר בעיר. יש לי תחושה שאני מסתובב במעגלים. אני חושב שכל האנשים מסתכלים וצוחקים עלי ובעצם אף אחד לא שם לב אלי.
רותי: תבקשי ללכת קדימה בזמן.
א: יש לי בית קטן שלי. אני עובד אצל איש עשיר.
אני בן 45. יש לי צריף קטן בחצר שלו זה הבית שלי, אני עוזר לו בהנהח"ש או משהו כזה, אבל אני עדיין מתחבא מאנשים.
רותי: תבקשי ללכת עוד קדימה בזמן.
א: אני ממשיך לחיות שם, אצל העשיר, כמו מין צל. אף אחד לא רואה אותי, אף אחד לא מדבר איתי. אני מאוד חולה, אני שוכב בצריף ואף אחד לא בא. אף אחד לא מחפש אותי. אני צמא ולא מצליח להגיע למים. נראה שאני פשוט הולך למות שם. אני פשוט מת שם בצריף הזה.
רותי: האם את מוכנה לעשות תיקון לחווית הגלגול הזה?
א: כן
רותי: תחזרי לתמונה של גיל שנתיים ותראי את כל התמונה משתנה: בית יפה, אימא דואגת ומחבקת, האם את מצליחה לראות?
א: כן
רותי: תראי שאת גדלה במשפחה אוהבת עם בית ואימא,כולם דואגים לך, מאכילים אותך ואת לא פוחדת מאף אחד, את לא לבד.
רותי: את שמחה לראות את זה?
א: כן
רותי: תראי אותך כנער גדל מתבגר, חברים שאוהבים אותו ומשחקים איתו, מקשיבים לו, שהוא מנהיג של כל החברים.תראי אותו אומר לכולם מה לעשות. כולם מעריכים ואוהבים אותו. הוא מוצא בת זוג שאוהבת אותו, מעריכה אותו. את מצליחה לראות?
א: כן
רותי: דמייני תמונה נעלהביותר,תראי אותו מצליח בעבודה, מנהל צוות, כולם מקשיבים לו ואפילו פוחדים ממנו. תראי שהוא מרגיש טוב ובטוח. את מצליחה לראות?
א: כן
רותי: תראי שיש לו ילדים, בית, תפקיד בכיר,הוא מצליח והופך להיות בעל האחוזה. תראי שהוא הופך להיות האיש העשיר שמנהל את כולם ודואג לכולם, כולם מעריכים ומעריצים אותו. הוא מרגיש טוב עם עצמו,האם את מצליחה לראות?
א: כן
רותי: תראי את התמונה הכי נעלה עד הזקנה. כולם מטפלים בו ודואגים לו, יש לו אישה שמטפלת בו, ילדים שדואגים לו ומשרתים, טוב לו והוא מרגיש טוב. את מצליחה לראות?
א: כן
רותי: את התמונה הזו תכניסי לתוך התת מודע במוח האחורי. תראי את התמונה בתוך הראש .תתמיעי את התמונה הכי נעלה בתוכך. האם את מרגישה טוב?
האם את מוכנה לספירה חזרה?
א: כן
1700……..2006…..
היום יום שלישי 26.9.06 שעה 23:05
תנשמי עמוק ולאט תפקחי עינים ותשתי מים ,תחזרי לכאן ועכשו
א' מזהה את הזקן בסיפור כבעלה היום .