מדוע אני פוחדת ממחלות ומסרטן?

מדוע אני פוחדת ממחלות ומסרטן?

"רותי: …. האם את רואה משהו?
ע: אני בבית, יש חדר אני במיטה, אני שוכבת במיטה.
רותי: בת כמה את?
ע: אני לא מבוגרת. אני אישה צעירה, בערך בת 30.
רותי: את לבד בבית?
ע: אני רואה את עצמי לבד. אני בערך בת 20-30.
רותי: למה את לבד?
ע: אני חולה, אני לבד.
רותי: יש לך בעל, משפחה?
ע: כן. אני יודעת את זה , אי לא רואה אף אחד איתי. אני אמא בשנות 32-35.
רותי: תבקשי ללכת שבוע אחורה בזמן. מה את רואה עכשיו?
ע: אני רואה את עצמי, אמא, עכשיו אני עם שני ילדים שלי. אני רואה אמא בשנות ה-35 משחקת עם הילדים, שמחה, מאושרת.
רותי: באיזה איזור בעולם את נמצאת?
ע: אוסטריה. אני שוב רואה את התמונה שאני במיטה, בקושי זזה. אני לא בהכרה, לא מתפקדת. אני חולה, אני לבד.
רותי: תבקשי ללכת 3 ימים אחורה. מה קרה שם? ממה נהיית חולה?
ע: קרה משהו בבת אחת.
רותי: מה קרה?
ע: הלב דווקא, קרה משהו פתאום. נהייתי חולה.
רותי: תבקשי להגיע לבוקר שבו חלית.
ע: כמו התקף לב. פתאום לא הרגשתי טוב, התעלפתי ומאז אני נמצאת במצב תרדמה. משום מה אני לא מטופלת. אני בבית שלי לא בבית חולים. כאילו איבדתי את ההכרה.
רותי: איפה הילדים שלך? איפה הבעל שלך?
ע: אני בחדר הזה והם בחדר השני. זה מוזר.
רותי: תבקשי ללכת קדימה. הצלחת להבריא או שנפטרת?
ע: הצלחתי להבריא. אני רואה שיפור. חזרתי לחיים.
אני הרבה יותר טובה ממה שהייתי מקודם. אני חוזרת לחיים.
גם כשהייתי חולה לא התרגשו מזה, נתנו לי את הזמן שלי, חזרתי יותר שמחה. כאילו עברתי משהו, הארה, הייתי בעולם אחר וחזרתי.
רותי: זה אותם ילדים מהיום או ילדים אחרים?
ע: אני רואה גם בת. לא יודעת אם אלו אותם ילדים.
רותי: האם זה אותו בעל מהיום? תבקשי לראות את הבעל.
ע: לא יודעת, אולי לא. אני רואה את הדמות שחורה. נראה לי שזה היה הוא.
רותי: תבקשי ללכת קדימה בזמן.
ע: אני בסדר, אני נראית טוב, אני בסדר.
רותי: תבקשי להגיע לזקנה.
ע: כן, אני לא רואה משהו מיוחד, הגעתי לזקנה.
רותי: בואי נעשה תיקון. חזרי אל הבוקר שבו נהיית חולה. דמייני את אותו יום.
ע: הכל נראה בסדר. אני מרגישה קצת לא טוב, אני מתעלפת. אני חושבת שהשכנה רואה אותי. לא היה בית חולים. הגיע רופא. משום מה לא מטפלים בי יותר מידי. אני שוכבת במיטה, לבד, בודדה, חצי מתה, אבל אני לא מתה. בערך חודש שאני לא בהכרה עד שאני מתעוררת.
רותי: חזרי שוב ליום שבו התעלפת. דמייני אותו בצורה הכי נעלה, כאילו לא קרה כלום.
ע: אני נפגשת עם חברות…קשה לי לראות את זה.
רותי: המציאי, דמייני את היום הכי נעלה. ראי שאת בריאה, שטוב לך, הילדים בסדר.
ע: טוב.
רותי: את מצליחה לראות?
ע: אני רואה שאני הולכת לקניות, חוזרת…
רותי: הרגישי שאין לך שום פחד שיקרה משהו… אין דאגות, הכל בסדר, הרגישי בטוחה ללא סכנה. אמרי לעצמך "אני בריאה, אני שולטת על הגוף שלי"…
אני מתחילה את הספירה חזרה…