מדוע אני פוחדת לשנות את הקריירה שלי?

מדוע אני פוחדת לשנות את הקריירה שלי?

ר: "השנה בערך 1400, אני רואה בית אבן וחלונות מוארים באור לבן. כשמתקרבים רואים שורות של אנשים שעובדים. התפקיד שלהם לסנן את החול כדי לדלות ממנו יהלומים. גם אני יושבת שם. יש הרבה המולה כי כל האנשים שם מדברים וצוחקים כל הזמן. אני די לא שייכת לאווירה העליזה הזו ואני מדוכאת מסוג העבודה הזו. אני מאוד רוצה לעזוב אבל אני פוחדת לעזוב. אני אפילו אומרת לחברה שיושבת לידי שאני הולכת לעזוב כי נמאס לי. אני חושבת במה אני יכולה לעסוק במקום כדי לעזוב את העבודה. אני צריכה גם לברוח מהבית כי יבואו לחפש אותי ולהחזיר אותי לעבודה. אני בורחת להרים עם צרור קטן. באיזה שהוא שלב אני פוגשת למעלה מאסטר סיני או טיבטי והוא מסכים לקחת אותי תחת חסותו.הוא מלמד אותי מדיטציה, יוגה ותקשור. הוא מאוד מרוצה ממני ואני חיה חיים פשוטים ומאושרים. אני מרגישה שזה מה שהייתי רוצה לעשות. מרפאה. באיזה שהוא שלב אני מקבלת ממנו את ברכת הדרך ואני רואה אותו נפרד ממני במבט אוהב. אני חוזרת לכפר שלי אבל כאשר אני מנסה למכור את עצמי יש התנגדות רבה לנושא הטיפול. זו שיטה שמנוגדת לשיטת הריפוי הנהוגה בכפר. באיזה שהוא שלב הם גם רוגמים אותי באבנים. אני נאלצת שוב לברוח. אני בורחת שוב להרים אבל עכשיו אני רואה שיש אנשים שבאים להתייעץ איתי בהר. אני חיה במין מערה והם באים להתייעץ ומביאים לי מתנה- אוכל וביגוד. בסופו של דבר אני חיה חיים עמוסים ומלאים, פשוטים ושמחים.
תיקון:
לראות שהמאסטר מגיע לכפר ללמד את שיטת הריפוי שלו. הוא מאוד מבוקש והרבה אנשים רוצים ללמוד אצלו. הוא בוחר קבוצה ואני בינם. אני כבר מההתחלה מאוד בולטת בדרך שבה אני מבינה את הדברים ואני נחשבת לתלמידה מאוד טובה שלו. בכפר כבר יודעים שאני התלמידה המועדפת עליו. בסיום הלימודים אני פותחת קליניקה וכבר מההתחלה הביקוש אליה רב ואני מצליחה מאוד. ככה חיי ממשיכים כשאני עוסקת בעיסוק שאני הכי אוהבת והכי מספק אותי. אני חשה הצלחה רבה ואהבה רבה מכול הסביבה …"