מדוע אני זקוקה למאבקי כוח

מדוע אני זקוקה למאבקי כוח

הנושא אותו רצינו לבדוק עם ח' – מדוע היא זקוקה למאבקי הכוח בינה ובין בן הזוג שלה.

רותי- "דמייני כאילו פותחים דלת ואת יוצאת למקום כלשהו. איפה את נמצאת?
ח'-אני נמצאת ביער עם המון עצים, אני כאן לבד , יש סבך נוראי וצריך לפתוח את הפלונטר , אני בת 10-12-14. אני ילדה לא קטנה. אף אחד לא רודף אחרי, אני בורחת ממשהו. אני רצה לכיוון של אור, אני מאוד מבוהלת ואני לא יודעת ממה.
רותי- תבקשי ללכת אחורה בזמן, מה את רואה?
ח'-אני עדיין ממשיכה לרוץ, כל הזמן באותו היער, זה לא נגמר. אני רצה אל האור. בסוף האור יש טירה גדולה חומה עם שפיצים על הגג, הבגדים שלי קרועים, אני רצה לבית הזה.
רותי- האם את גרה בטירה הזאת?
ח'- יש לי הרגשה כבדה, אני לא מרגישה טוב.
רותי- תבקשי ללכת אחורה, תתני לדברים לצאת (ח' בוכה, יש לה הרגשה רעה).
ח'- הגעתי לטירה ואני לא רואה כלום,אני לא נכנסתי בדלת.
רותי- תבקשי לדעת מה קרה,אל תפחדי, תלכי חודש אחורה, תחזרי לילדות, תנשמי עמוק,תנסי לבין את הסיפור .תבקשי ללכת אחורה בזמן.
ח'-אני עדיין עומדת מול הטירה, אני בת 11,12 .
רותי- מה קורה כשאת רואה את הטירה מולך? האם יש משהו בטירה?
ח'- הטירה הזאת מאיימת עלי, אני רואה אורות קטנים, נרות, תוקף אותי חנק. אני מסתכלת מחלונות זכוכית ,רואים מתוכם חושך, המקום מגעיל, לא יפה, אין שומרים,יש אוירה מגעילה. האור שיש בטירה הוא של נרות קטנים.
רותי- תבקשי להיכנס לילדות, מה את רואה, איפה את נמצאת?
ח'-אני רואה בית מלא ילדים. מאוד עני, ילדים זרוקים על הרצפה, תינוקות.
רותי- בת כמה את?
ח'- 8-10, זה בית שגרים בו ילדים עם כובעים לבנים מבד, הכול זרוק, מלוכלך, מגעיל. זה יכול להרגיש כמו בית יתומים. אני ילדה בבית היתומים. אני מגיל קטן שם. מאוד לא נעים לי שם.
רותי- למה הביאו אותך לשם? תבקשי להיכנס לתקופה שהיית תינוקת.
ח'-הרגשה לא טובה, אני רואה את אותה תקופה. זוג אנשים קשיי יום , הם ההורים שלי, אני תינוקת מאוד קטנה. הם רצו להיפתר ממני, אני הפרעתי להם, אני תינוקת שרוצים לתת אותה. הרבה עוני, רחובות ישנים. מישהו שם אותי בבית היתומים הזה, הזוג הזה (שהם ההורים שלי או שהם השליחים).
רותי- תבקשי לראות את רגע הלידה שלך.
ח'-האישה הזאת ילדה אותי, אישה נורא ענייה, מראות לא נעימים. האישה הענייה מביאה אותי לבית היתומים ואני ברחתי מהמקום הזה .אני כל הזמן רואה תינוקות זרוקים על הרצפה ולאף אחד לא אכפת. מהדלת הזאת רצתי החוצה לעצים שחורים והגעתי לטירה. כשהגעתי אליה הרגשתי לא טוב.
עד גיל 12 הייתי בבית היתומים הזה.
רותי- תנשמי עמוק – יש לח' הרגשת מועקה,לחץ בחזה, כמו התקף לב.
ח'-כשהגעתי לטירה היה הכי נורא.
רותי- תבקשי ללכת קדימה בזמן, איפה את נמצאת עכשיו? בת כמה את?
ח'-אני בת 16-17, לא ברור לי אם נכנסתי לטירה או לא, כן נכנסתי לטירה. אני רואה בטירה אנשים שדומים להורים של בעלי, אבא של בעלי (כיום),אני רואה את הפנים שלו. הוא מכניס אותי בדלת, יש לו חיוך של אדם רע, ערמומי, הוא עובד עלי. יש לו ראש אחר וגוף צעיר של אדם, לבוש כמו אביר, זה נורא מוזר, הוא אדם לא טוב, הוא מכניס אותי לטירה , יש לו חיוך רשע.
אני גרה בטירה ונשארת לגור שם, אין לי אלטרנטיבות. מסתובבים הרבה בחורים צעירים, אני לא מכירה אותם,הם לבושים בבגדי אבירים, אני רואה רק בנים צעירים, חיילים. הוא אחראי עליהם שם, הראש והשערות נראים כמו אבא של בעלי והגוף של מישהו אחר. הוא נותן לי לגור שם, אני לא יודעת למה. אין לי הרגשה טובה לגבי הבית הזה. אני לא משרתת שם, גם לא מרגישה קטע מיני, אני מרגישה קטע של לימוד או התמודדות עם משהו. מצד אחד הוא נותן לי לחיות שם ומצד שני הוא אדם רע עם חיוך רע, אני לא אוהבת איך שהוא מחייך, אי אפשר לסמוך עליו.
רותי- תמשיכי ללכת הלאה.
ח'- אני רוכבת על סוס, אני לבושה כמו בן, נערה בבגדי הנערים שהסתובבו בטירה. הזהות שלי היא של אישה, אני רק בבגדים אחרים. על הסוס אני מרגישה יותר טוב, על הסוס אני חופשייה.
אני רוצה חופש, אני בת 19-20, עכשיו יש יותר חופש, או כי אני על הסוס וחופשייה, היערות יותר יפים, כל פעם יוצאים אנשים מהטירה על סוסים ואני ביניהם, וכל פעם אנחנו חוזרים לטירה וגם את אבא של בעלי אני רואה, עם החיוך הרשע, הוא אומר לי מה לעשות, הוא יודע שאני בת, הוא נתן לי את חסותו ואני חוזרת לשם כל הזמן. נעים לי החופש, הדהירה על הסוס.
רותי- תלכי קדימה בזמן.
ח'- יש לי תחושת חופש, אני עושה מה שבא לי. אני מגיעה למקומות יפים ביער, אני רואה פרחים מיוחדים שלא ראיתי אף פעם, עצים יפים. הנאה בלהיות לבד, אני עכשיו רוצה לבכות, אני עדיין ביער, אני בורחת עם הסוס, אני לא חוזרת לטירה, אני נעלמת להם, אני לא רוצה לראות את האיש הזה יותר, למה אני צריכה להרגיש את כל הרגשות האלה? אני מגיעה לעיר ישנה. המבנים כולם מעץ, אני רואה אנשים, שמלות מנופחות של הנשים, אני צריכה להוריד את הבגדים שאני לובשת, זה לא מתאים לעיר שבה אני נמצאת. יש בעיר סוסים.אני רואה את האיש הזה מחפש אותי עוד פעם, אני רואה את הפנים של האיש בתוך היער, הוא בא לחפש אחרי, הוא לא רואה אותי, אני צריכה ללכת משם, אני רוצה להתחיל חיים חדשים,אני רוצה שיעזבו אותי, אני מתחבאת, אני צריכה להחליף את הבגדים. יש מלון עם הרבה נשים, אני רוצה להשתלב עם הנשים. אני נכנסת למלון הזה, יש בו מלא נשים, אני מבקשת עזרה מגבר מבוגר שעובד שם כברמן, הוא נותן לי בגדי אישה, הוא עוזר לי. הבנות צוחקות, טמבליות, על גבול מלצריות טיפשות,זה בית בושת. אני רוצה להיות איתן ואני כן משתלבת איתן. אני מרגישה צורך לחזור לנשיות שלי, למרות שהסוס נתן לי חופש.
אני נשארת שם, אין לי הרבה ברירות בגלל שאני בורחת מהאיש שם.
אני רואה הרבה גברים, אני רואה אדם שדומה לבעלי נכנס לשם. אנחנו מכירים שם, שם הכרנו, יש בנינו חיבור , הוא בא על סוס כבוקר, אני רואה דמות מאוד דומה לו, הוא מכיר אותי שם. הוא חושב שאני אחת מהבנות שעובדות שם, אנחנו נפגשים שם בוודאות.
אני מתאהבת בו, אני מרגישה את החמימות שלו, אני רואה אותנו יושבים על הבר מדברים, צוחקים. הוא שקט, מקשיב. מאוד דומה לאדם של היום, יש לי הרגשה מאוד נעימה איתו, אני לא יודעת אם הוא מתייחס אלי בקטע מיני או סתם. אני מרגישה טוב איתו ונעים, אני רוצה להמשיך להיות איתו.
רותי-תבקשי ללכת עוד קדימה בזמן.
ח'-הלב שלי חזר למצב תקין,הרגשתי כמעט כמו התקף לב.
אנחנו מדברים, הוא מאוד חביב אלי ונחמד.
רותי- תלכי שבוע קדימה.
ח'-אנחנו מטיילים בשדה .אני עם השמלה הנפוחה , אני רואה את הפריחות כמו שהייתי על הסוס, אוירה רומנטית של אהבה, הוא שואל אותי אם טוב איפה שאני גרה. הוא מציע לי לברוח איתו , גם אני כל הזמן בורחת, הוא מציע לי לעזוב את המקום הזה, אני בורחת לכל מקום. אני הולכת איתו, אני סומכת עליו מאוד , יש לי הרגשה טובה, ביטחון.
רותי-לאן הוא לוקח אותך?
ח'-יש לו בית ליד נחל או נהר, בית קטן מעץ עם מעקה. אני חיה איתו בבית הזה, החיים הם כאלה בסיסיים איתו, לא עוני כמו בבית התינוקות, בית בסיסי. הוא הולך ובא, אני רואה 2 תינוקות קטנים. אנחנו מגדלים אותם ליד הנהר, הילדים זוחלים על הדשא. אני עושה כביסה בגיגית גדולה, אני שמחה, די אופטימית .
יש לו פנים כמו של בעלי היום, אך, הוא קצת שונה, צעיר. אני מרגישה נורא כבדה עם עצמי, הייתה לי ילדות קשה, אני מעריכה את מה שיש לי, נחמד לי.
יש לי בית וילדים ואני לא מאושרת, אני סוחבת איתי חבילות, אני לא יודעת להיות מאושרת.
רותי- תלכי עוד קדימה בזמן.
ח'-אני עדיין בבית מעץ שעל שפת הנהר, אני בת 26-28, אישה צעירה עם 2 ילדים,הם גדלים קצת, לא הרבה. אוירה פחות אופטימית מאשר בהתחלה כשהכרתי אותו. יש קשיים כלכליים, אוכלים תפוחי אדמה, זה נראה פשוט. הוא הולך ובא מהבית, די להרבה זמן. יש סוג של בדידות .הילדים יותר גדולים, אחד זה בן, השני אני לא בטוחה אם זה בן או בת. הבן לובש שלייקס ומסתובב ליד הנהר. יש עוד ילדה, היא יותר קטנה.
אני מרגישה חנוקה, אני רוצה לברוח משם,(יש לי תחושה עצבית ביד שמאל), איך אני יכולה לברוח? יש שם ילדים, עוד פעם אני רואה את הסוס עם בגדי האביר, אני רוצה עוד פעם לברוח, הוא לא מבין אותי שאני רוצה חופש. אנחנו מדברים והוא לא מבין.
רותי- תבקשי ללכת עוד קדימה.
ח'- אני מרגישה את הדילמה בין הילדים לבין הרצון לברוח, זה קורע לי את הלב, אני לא יודעת מה לעשות, אני חושבת שאני בורחת בכל זאת, אני רואה את האיש הרשע הזה ואני לא הולכת לשם.
לקחתי את הסוס וברחתי שוב עם הסוס, אני לבושה בשמלה נפוחה ושוב אני בורחת.
(זאת הרגשה מדהימה, אני מרגישה שאני חיה בשני זמנים שונים .כל החצי השמאלי של הגוף שלי חי בעולם אחר, ההרגשה היא קשה.)
אני בורחת המון, הגעתי ליערות, עצים, נהרות, הסוס הזה לוקח אותי רחוק.
רותי- עברי שנה קדימה.
ח'- עבר הרבה זמן, החצאית שלי נקרעת, אני דוהרת ודוהרת .פה אני שותה מים בדרך, עוצרת ליד בית ונותנים לי לאכול. אני דוהרת, אין לי מנוחה. אני לא חושבת על הילדים ולא על בעלי, לא חושבת עליהם.
אני בת 30-40, אני לבד, אישה לבד. השיער שלי נהיה לבן, אני לא הגעתי למקום מסוים, אני נדה ממקום למקום.
אני ממש זקנה, מאוד זקנה, יושבת על כסא במקום עלוב, סורגת. אני לבד, לא חזרתי אליו ולא ראיתי את הילדים שלי, אני לבד.
אני מוכנה לעשות תיקון.
רותי- תדמייני בית חם עם הורים עם כסף, ללא עוני. בתור תינוקת.תדמייני מקום בטוח ומוגן. האם את רואה את המקום הזה? תדמייני תמונה חדשה בה את רואה את עצמך עם הורים, זוג שאוהב שמגן ומחבק. תראי את עצמך גדלה כאישה יפה ונשית.
ח'- אני רואה עריסה, אני רואה את אימא שלי מחזיקה אותי.
רותי- את יפה ונשית, תראי את עצמך גדלה עם גברים שמחזרים אחרייך ומתלהבים מהנשיות שלך. תראי את בעלך מגיע לשם. את הולכת איתו, יש לך בית יפה וכסף. הוא איתך ולא עוזב אותך. תראי שאת מצליחה להיות מאושרת עם 2 ילדים.תראי אותם גדלים. הוא מבין אותך.תראי את הבית על גדות הנהר. תרגישי שטוב לכם. שיש לכם חברים ואת לא לבד, הוא מבין אותך ואנשים מכבדים אותך. יש לך את החופש לצאת ולבוא,תדמייני את התמונה הכי נעלה שאת מצליחה לראות.תרגישי שאת לא צריכה לברוח.
ח'-אני שומעת את הילדים צוחקים.
רותי- תראי את עצמך מזדקנת איתו ביחד ואת לא לבד, את לא בורחת, יש לך את המרחב והחופש שהוא נותן לך.תראי שטוב לכם ביחד עד הזקנה.
ח'-אני נשארתי בבית וטוב לי. הילדים שמחים וגם אני יותר שמחה.
רותי- אני מתחילה את החזרה בספירה ,1500….."