מדוע אני השמנתי בשנה האחרונה?

מדוע אני השמנתי בשנה האחרונה?

ר: …אני רואה קרח, מפל קפוא לפני, אני מתבוננת , משקיפה על המפל הקפוא. אני אישה , בגד כמו אינדיאני, שונה, בת 40 בערך. אני מתבוננת אל המפל ומבקשת לקבל תשובה האם כדאי לצאת למלחמה מחר. אני אשתו של הצ'יפ, אני מאד חזקה,באים אלי ואני אומרת מה צריך לעשות, אני מעין האורקל של השבט. אני יושבת מול המפל, זהו מקום ההתבודדות שלי ומבקשת לקבל תשובה האם אנחנו צריכים לצאת למלחמה.
אני רואה את הלוחמים על הסוסים, זו התמונה שאני רואה בחיזיון, הם נראים נופלים והתמונה קפואה, אני לא מקבלת מסר ברור כי התמונה קפואה.
לא ברור לי אם הם יצאו או חזרו מהמלחמה, אני עושה שוב מדיטציה התמונה נשארת קפואה.
הם יצאו לקרב והפסידו, הרבה ילדים מהשבט נטבחו שם.
שאלה: האם את מרגישה רגשי אשמה שהם נהרגו?
ר: לא, יש לי הרבה כעס ואכזבה, אני אמרתי לצ'יפ לא לצאת. הזהרתי אותם אבל, הם לא שמעו לי.
שאלה:תחזרי אחורה לילדות
ר: אני רואה ילדה משחקת עם שאר הילדים.
שאלה: האם כבר אז היו לך חזיונות?
ר: כן, מאז שאני ילדה אני רואה דברים, קיבלתי את זה מאמא שלי שגם היא הייתה המדיום של השבט.
שאלה: איך התייחסו אליך? האם היית שונה?
ר: לא. אני הייתי מאד מקובלת, מאד אהבו וכיבדו אותי. באים להתייעץ בי, טוב לי עם זה, אנחנו מאד חשובות ומעורכות בשבט.
כאשר אני גדלתי זה היה טבעי שאני אתחתן עם הצ'יפ. הוא מבוגר ואני לא אהבתי אותו, כך זה צריך להיות. אני מאד חזקה ודומיננטית בשבט ולכן מאד כעסתי שהוא לא הקשיב לי ויצא לקרב.
שאלה: מה קרה אחרי הקרב? לכי יום או יומיים קדימה.
ר: הם כועסים עליו ומדיחים אותו, הוא לא הצ'יפ יותר. השבט הפסיד בקרב ואיבד את המעמד שלו. זו תרבות מאד מפוארת . אני רואה עיר מדהימה עם בתים מזהב, אולי תקופת האינקה באמריקה, הם לא אינדיאנים רגילים, הם חיים במקום הררי מאד, הרים גבוהים ויש עיר מאד מפוארת, מסביב יש את השבטים. השבט החזק גר בעיר, חי טוב והשבטים מסביב צריכים לדאוג להם , לעבוד בשדות ולתת להם חלק מהאוכל , מהזהב.
אנחנו היינו השבט הראשי ועכשיו אנחנו צריכים לעזוב את העיר. השבט שניצח גר עכשיו בעיר. הם מאד נצלנים, מנצלים את השבטים מסביב . אנחנו מאד עניים, רעבים. אני רואה את הנותרים בשבט מאד עניים ורזים. אין לנו אוכל כי אנחנו צריכים להביא כמעט הכל לעיר.
שאלה: מה קרה לצ'יפ? את נשארת איתו?
ר: כן, אני צריכה לטפל בו. הוא הזדקן בבת אחר, נראה מאד רע, כנראה רגשי אשמה או משהו כזה . אני מטפלת בו. הוא נפטר אחרי שנתיים.
שאלה: לכי קדימה בזמן. איפה את עכשיו?
ר: אני שוב חיה בעיר, אני עכשיו הצ'יפ. אני עכשיו השליטה למרות שאני אישה.
שאלה: הייתה שוב מלחמה?
ר: לא. אני פעלתי בדרכי שום. הדחנו את השליט השני כי הוא התעלל יותר מידי בתושבים ניצל את המעמד שלו. לא התחשב. חי חיי מותרות מוגזמים.
אני שעשיתי שלום בין השבטים, אין יותר פרוד. כולם ביחד. אני עכשיו שולטת כי אני הדמות הרוחנית, האורקל. אנחנו שוב נראים טוב. בריאים, לא שמנים אבל יש אוכל. נראים מלאים. יש שפע ושפע נמדד ע"י האוכל. לא צריך לדאוג, לשרוד. חיים טובים.
שאלה: לכי קדימה בזמן.
ר: אני שם עד הזקנה. מאד מאריכים אותי. אני שולטת ויש תקופה טובה ושגשוג לכולם…. ( יש לציין שאני בשנות ה40 )