למה יש לי פחד ממקומות סגורים ודחוסים

ל: "…. אני רואה חדר, חדר גדול. יש מיטה ואישה שוכבתבמיטה. חדר עם הרבהחלונות והכול סגור, חשוך, תחושה שהדלת סגורה. היא רוצה לצאת והיא לא יכולה. כלואה. החלונות צבועים או מכוסים.היא קמה מהמיטה למצוא פתח וחוזרת למיטה. רוצה לצאת ולא מצליחה.
יש בחוץ אנשים. למטה יש חיים רגילים, הרבה רעש, המולה. כאילו שהיא לא קיימת.
רותי: בת כמה היא?
ל: 18. נראה לי שהרבהזמן היא לא יצאה משם, היא מוזנחת, לא מתקלחת. לא נותנים לה לצאת. אני לא יודעת למה. לא נעים לה בחדר. אני לא יודעת למה היא לא קוראת לאף- אחד שיוציא אותה. כנראה שהיא יודעתשאף אחד לא יגיע.( ל מרגישה כאב פיזי חזה… )
רותי: תבקשי ללכת אחורה בזמן, נסה להבין מי סגר אותה שם? למה היא שם?
ל: אני רואה זוג, יכול להיות שהם ההורים שלה.
רותי: מה עושה הזוג?
ל: הם מדברים. היא מביישת אותם.
רותי: למה היא מביישת אותם?
ל: אני חושבת שהיא מסתובבת עם הרבה גברים, אולי זונה . הם מרגישים הרבה בושה. זו לא התנהגות שמתאימה למשפחה.
רותי: היא בהריון?
ל: אני לא יודעת, כאילו בתחושה כן, אבל, אני לא מצליחה לראות את הבטן.
רותי: תבקשי ללכת אחורה בזמן…
ל: ( יש לי כאב בחזה ), עולה לי תמונה של נערה שמחה, מאושרת. אני רואה אותה עם כתר, בגדים יפים. פרחים מסביבה.
רותי: איפה היא עכשיו?
ל: היא נמצאת בגינה. זה כמו ארמון, בית גדול, מפואר. פרחים אדומים. היא לבושה יפה, מטופחת. היא נראית יפה. היא מתרחקת יותר ויותר. יש הרבה עצים. היא הולכת לחורשה, ליער.
רותי: לאן היא הולכת? מישהו מחכה לה?
ל: יש מישהו שמחכה לה, לא ברורלי מי הוא. עכשיו הם מחובקים והולכים ביחד. נכנסים לבית קטן. אני לא יודעת מי הוא. הוא נראה פשוט, עם בגדים פשוטים. לא מלכותי או מפואר כמוה… היא נפגשת איתו בסתר, מישהו אסור. אסור שההורים ידעו ויראו… עכשיו היא חוזרת הביתה. הוא לא חוזר איתה. כשהיא מגיעה לארמון יש גבר אחר. גבר שמיועד עבורה. היא לא רוצה אבל ההורים רוצים את השידוך. אני לא יודעת אם הוא גר שם. היא לא רוצה אותו. אני רואה שהיא עולה לחדר שלה, הוא פתוח ומריח טוב. מהחלון היא משקיפה ליער ורואה את הגבר שהיא נפגשת איתו, הוא נראה קטן, מרחוק, עומד מאחורי העצים.
רותי: מה קורה? לכי עוד קדימה בזמן.
ל: היא עושה את זה שוב, יורדת במדרגות. יש שטיח אדום, מלכותי.היא נעלמת לאטופוגשת את אותו גבר, נכנסתלאותו בית, בית קטן, ספות לבנות. יש רק חדר אחד עם ספות לבנות.יש כיבוד… אני מנסה לרואת מה קורה בבית הזה…הוא לא רק מאהב, הוא גם ידיד, חבר. הם יושבים צוחקים, מדברים. יש עוגה. מאוד כיף להם ביחד.
רותי: לכי עוד קדימה בזמן….
ל: היא מגלה שהיא בהריון, אז היא באהאליו ואומר לו. הוא לא מוכן לקחת אחריות. הוא רוצה שהיא תעשה הפלה. היא לא מוכנה. הוא נעלם.עכשיו היאחוזרת לארמון, מחזיקה את הבטן. אני לא יודעת איך זה נודע להורים שלה, מישהו אחר מספר להם, אבל היא רוצה את הילד, ממש רוצה. בשביל ההורים זה בושה. הםאומרים לה שהיא צריכהלהיותסגורה עד שהיא תלד. בגלל זה אני לארואה א הבטן, זו רק ההתחלה של ההיריון. אז הם סוגרים אותה שם. הם לא עולים אליה, המשרתות נותנות לה אוכל, אוכל יבש, מגעיל, זה כואב.
רותי: לכי קדימה בזמן. היא ילדה את הילד?
ל: כן. זו ילדה. היא רוצה אותה. ההורים היו בלידה. היא מחזיקה את התינוקת. האימא לוקחתאותה ממנה. היא צועקת שהיא רוצה אתהילדה שלה. ההורים לא נותנים לה. הם הולכים והיא נשארת בחדר. עכשיו הדלת פתוחה, הם אומרים לה שהיא יכולה לצאת אבל היא לא רוצה. עכשיו היא סוגרתאת עצמה ונשארת שם… פתאום אני רואה אותה עם שער ארוך, כאילו הזמן עובר ועובר והיא נשרת שם, בחדר.
רותי: היא לא ראתה את הילדה שלה?
ל: לא. היא לא מדברת עם אף אחד. היא עם העצב שלה.
רותי: מה הם עשועם הילדה?
ל: מוסרים את הילדה. מגיעה כרכרה ומוסרים אותה דרך החלון.
רותי: לכי עוד קדימה בזמן… בת כמה היא עכשיו?
ל: מבוגרת יותר, פנים של אישה זקנה, קמטים, הרבה קמטים. כל הזמן בחדר הסגור, ממש זקנה. אני רואה אותה בלי שיניים….
רותי: האם את מוכנה לעשות תיקון?
ל: כן.
רותי: תחזרי לתמונה שהיא צעירה, יפה , מטופחת, התמונה עם הפרחים. תראי את הבחור שההורים שלה רוצים עבורה, תראי שהוא הבחור שהיא אוהבת. היא מאושרת עם הבחור, טוב לה איתו. כולם מאושרים מהקשר הזה. הם מתחתנים והיא נכנסת להריון. הוא מאוד מאושר. היא יולדת את הילדה וכולם שמחים, יש מסיבה, נשף לכבוד הלידה. הבחור שמח שנולדה להם בת. תראי שהם יוצאים לפיקניק, לטבע ביחד. כולם מאושרים וטוב לה…תראי את התמונה הנעלה ביותר… את מצליחה לראות?….
ל:כן….."
רותי הוסיפה בסוף השחזור כי הבחור היה מורה שלה בארמון, מורה פרטי וכך היא הכירה אותו ונוצר בינם הקשר.