למה איבדתי את הראיה בעין שמאל?

למה איבדתי את הראיה בעין שמאל

ג: "… אני רואה בקתות קטנות באזור מאוד מדברי.
שאלה: מה השנה?
ג: 1200, הכול צהוב, אין צמחיה. בתים ,כמו חושות עגולות. מאוד חם. אני לא רואה אף אחד. אולי כולם מסתתרים. אני עומד בחוץ ורואה את כל הכפר. הכול שקט.
שאלה: איך אתה מרגיש?
ג: בעיקר חם ולא ברור לי איפה כולם. אני בגיל 15,16 או 17. המקום נטוש.
שאלה: לך אחורה בזמן. איפה אתה עכשיו?
ג: באותו מקום, אך הכול ירוק. ליד כול בקתה יש משפחה.
שאלה: בן כמה אתה?
ג: אני בן 6-7, אני מביט מאותו מקום על הסביבה ויש פעילות.
שאלה: איך אתה מרגיש?
ג: בעיקר מתבונן. לא בתוך התמונה.
שאלה: למה אתה לא בתוך התמונה?
ג: אני חושב שאין לי משפחה. אני לבד אבל לא מרגיש בודד. סוג של צפייה.
שאלה: אתה יכול להתחבר לרגשות שלך? איך אתה מרגיש? אתה יכול להיכנס לתמונה ולהיות חלק ממנה?
ג: אני גם בפנים וגם בחוץ. אין לי משפחה ואני די לבד.
שאלה: למה אין לך משפחה?
ג: נראה לי שהבית שלי מאחור ואני לא רואה את הבית שלי, כאילו עזבתי אותו.
שאלה: מאיזה בחינה?
ג: או שהוא נהרס או שהוא לא קיים. אני לא רואה את הבית שלי.
שאלה: תלך אחורה בזמן. איפה אתה עכשיו?
ג: אני בבית שמקודם היה מאחור, בפתח של הבית. אני בעיקר רואה את אימא. אני לא יודע איפה אבא. יש סוג של הרמוניה, אבל אין תחושות רגשיות עמוקות, הכול שטחי. אבל יש לי כל מה שאני צריך. מאוד בטוח, מאוד מסופק.
שאלה: חוץ מאימא יש עוד אנשים?
ג: רק אימא ואני יודע שיש אבא. כנראה אני יחיד. רוב הבתים אותה תמונה נראים עם עשב מאוד ירוק בכניסה ,משחקים בכניסה.
שאלה: בן כמה אתה?
ג: שנתיים או שלוש. אני עם אימא בפתח של הבית, משחקים.
שאלה: תלך שנתיים קדימה בזמן. איפה אתה עכשיו?
ג: יש חיה מאוד גדולה שעומדת בפתח של הבית. מאוד מאיימת.
שאלה: איזה חיה?
ג: אולי כלב גדול או אריה. במקום של הבית יש חיה גדולה כאילו השתלטה על הבית. ברור לי שאימא שלי איננה. אני לא רואה אותה אבל אני מעריך שהיא גמרה אותה. רק אני ניצלתי מחוץ לבית.
שאלה: בן כמה אתה?
ג: אני בן חמש או שש.
שאלה: מה אתה עושה כאשר אתה רואה את החיה?
ג: אני בעיקר רואה אותה מרחוק. יש לי סוג של תובנה שלבית הזה אני לא יכול לחזור.
שאלה: תלך קדימה בזמן. איפה אתה עכשיו?
ג: אני באזור אחר לגמרי, שונה.
שאלה: בן כמה אתה עכשיו?
ג: 6,7.
שאלה: אתה יכול להבין איפה אתה? מה המקום הזה ומה אתה עושה שם?
ג: אני בצד השני של הכפר, הגעתי לקצה ועכשיו אני חוזר בחזרה. הקצה למרגלות הר. אני נע ונד. מאוד לבד ואני לא רואה עכשיו אף אחד הכפר.
שאלה: איך הכפר נראה?
ג: הכפר עדיין ירוק.
שאלה: יש אנשים?
ג: כרגע אני לא רואה.
שאלה: אתה יכול לנחש איפה הם?
ג: הכפר נראה מאוד נטוש.
שאלה: לך קדימה בזמן. איפה אתה עכשיו?
ג: הלכתי לחפש. יש לי תובנה שאין מה לעשות בכפר וצריך ללכת למקום אחר. אני בן 10,11, הולך, לא יודע לאן.אין שם מה לעשות.
שאלה: לאן אתה הולך?
ג: לא יודע. אני חייב ללכת. הכפר לא קיים. אין הרס אבל אין נפש חיה.
שאלה: לאן הגעת?
ג: לאיזו עיר או כפר גדול עם יותר אנשים. אני לא מכיר שם אף אחד.
שאלה: מה אתה עושה?
ג: אני מנסה לשרוד.
שאלה: באיזו דרך?
ג: אני חי ברחוב, התמונה מעוותת כאילו היא שטוחה, צרה. כמו אישון של חתול בשמש. תמונה צרה ללא רוחב, כמעט שלא רואה, מן אלכסון כזה.( ג' מתאר כיצד הראיה משתנה כמו בעיית הראיה שהוא סובל ממנה כיום. גם בחיים האלה הראיה שלו נחלשה באותה צורה )
שאלה: איפה אתה בתוך האלכסון הזה?
ג: אני לא רואה את עצמי ולא מצליח לזהות פרטים. אני מסתובב ברחובות, בעיקר לבד. לא מחובר לשום דבר.
שאלה: לך קדימה בזמן. איפה אתה עכשיו?
ג: התמונה מתיישרת ומקבלת מימדים של רוחב וגובה. אני מעריך שאני בן 25-30, יש לי אישה, ילד, 2 כבשים. אני גר בשולי העיירה, בכפר. יש לי תחושה שהגעתי לאיזה שלווה ונחלה. יש מים זורמים. אני מרגיש טוב.
שאלה: ממה אתה מתפרנס?
ג: מין איזור חקלאי שכל אחד מגדל את האוכל שלו, מספק את הצרכים שלו.
שאלה: תחזור לתמונה הראשונה של הכפר הצהוב , אתה רואה את זה?
ג: כן.
שאלה: אתה יכול להבין מה קרה שם?
ג: זה הכפר שעזבתי בגיל 10-11. פשוט הכול ננטש והפך להיות צהוב , מדברי.מה שנשאר זה רק הבתים שעומדים כמו מצבות.
שאלה: לך קדימה בזמן איפה אתה עכשיו?
ג: אני מתחיל להקים את החיים שלי בכפר. אני פשוט עשיתי מן מסע שורשים ואני פשוט חוזר לעיירה ומקים את משפחתי.
שאלה: אתה מרגיש שאתה רוצה לעשות תיקון?
ג: כן….."

רותי: מה שמיוחד בגלגול הזה ש ג' סבל מאותה בעיית ראיה שהוא סובל ממנה כיום. בסיפור הגלגול הזה הוא הצליח להחזיר את הראיה חזרה. כאשר החיים התחילו להסתדר גם הראייה שלו חזרה להיות תקינה. ניתן אולי ללמוד מזה שגם כיום יש ל-ג' את הפוטנציאל להחזיר לעצמו את הראיה….