טיפול בבעיית ההשמנה

טיפול בבעיית השמנה

ע' מבקשת להבין את הקושי שלה לשמור על המשקל.מדוע היא אוכלת ללא שליטה כאשר הצורך החזק ביותר שלה הוא אכילת דברי בצקים (לחמים, עוגות, בורקסים וכו'…). אני מביאה לפניכם את השחזור שערכנו כדי למצוא הבנות לצורך זה ולעשות בו תיקון. הטקס המופיע שוכתב בזמן השחזור המקורי. הסיפור נכתב ע"פ מה ש-ע' ראתה וקיבלה בזמן השחזור. קריאה מהנה.
"אנו מבקשות להכנס לשחזור חווית החיים הנכונה ביותר כדי להבין את הקושי לשלוט על הצורך באכילה, הצורך בהשמנה והקושי בחיבור לגוף הפיזי.

תנשמי עמוק – 3 פעמים.
שחררי את כל המתח מהגוף – הרפי את כל האיברים. עם הנשימה שחררי את כל המתח והמחשבות. אפשרי לעצמך להיכנס להרפיה ושקט.

היום יום שלישי 17.10.06 שעה: 22:00.
רותי- את מרגישה משהו? (אין תגובה עדיין).
רותי- תנסי ללכת עם אסוציאציות, עם ידיעה, תחושות שיש בך, איפה את נמצאת?
ע': לא רואה כלום
רותי- אל תנסי לראות, תנסי לדעת, לכי עם הידיעה, מה עולה לך בראש, איפה את נמצאת? האם את במקום פתוח או במקום סגור? תני לדברים לבוא אליך לאט לאט.
ע'- שום דבר
רותי- מה הדבר הראשון שעולה לך בראש, איפה את נמצאת?
ע'- אני מרגישה שאני כאן
רותי- אל תחשבי, תרפי, תני לדברים לבוא אלייך, תתחברי לדבר הראשון שעולה לך בראש, מה את יודעת? איפה את נמצאת? האם את בבית, ביער, במקום סגור?
ע'- אני לא מרגישה כלום.
רותי- תרפי, תשתחררי, תרפי מהשליטה, בקשי מההדרכה להוביל אותך לגלגול הנכון, תגידי לעצמך שאת מאפשרת לקבל את הידע, מאיפה נובע הצורך בהשמנה?
תנשמי עמוק עמוק, אל תנסי לחשוב, תני לדברים להגיע אלייך.
באיזו מאה את נמצאת, בלי לחשוב,מה המספר הראשון שעולה לך בראש.
ע'- 1000
רותי- איפה את נמצאת? באיזה איזור? בלי לחשוב, מה שעולה לך בראש.
ע'- אנגליה.
רותי-האם את גבר או אישה?
ע'-אני ילדה .
רותי- איפה את נמצאת?
ע'- אני בבית ספר.
רותי- את לבד או עם עוד ילדים?
ע'- אני לבד, אבל יש עוד ילדים.
רותי- האם זו פנימייה ?
ע'- לא, זה בית ספר שלמדתי בו בילדותי, באנגליה.
רותי- האם את נמצאת בכיתה או בחצר?
ע'- אני בחצר.
רותי- הילדים משחקים ביחד?
ע'- כן.
רותי- ואת לא משחקת איתם?
ע'- לפעמים כן ולפעמים לא
רותי- יש לך שם חברים?
ע'- יש לי חונכת, אני רואה את תקופת החיים הנוכחית, כשהייתי בת 13 בבית הספר שלי.
רותי- טוב לך שם?
ע'- לא, בשנה הראשונה, בכלל לא טוב לי!
רותי- מה את רואה עכשיו?
ע'- אני בשיעור התעמלות .אנחנו לובשות חצאיות קצרות ,בחוץ, בקור. שנאתי את זה מאוד, כי חשבתי שאני שמנה….ליד כולם, אבל לא הייתי שמנה…יש שם איזו נזירה….הייתה לי נזירה אחרי הניתוח בבית, אני לא יודעת למה היא הופיעה פתאום בבית הספר…אני כל הזמן רואה את בית הספר…אין לי מושג למה….
רותי- איפה היה בית הספר?
ע'- בלונדון.
רותי- תבקשי להיכנס לגלגול חיים בשנת 1000 לספ'. כנראה שהיית גם שם, באותו מקום.לכן התמונות מתבלבלות לך. תבקשי לא להכנס לגלגול הנוכחי,תכנסי לגלגול הקודם שהיית שם, באותו מקום…תבקשי ללכת אחורה בזמן…איפה את? מה את רואה?
ע'- אני כל הזמן רואה נזירה,אני לא יודעת מי היא בכלל.
רותי- היא מהגלגול של אז, לא מעכשיו,תשתחררי מהחיים האלה. איפה היא עכשיו? בחוץ, בתוך בניין?
ע'- אני לא יודעת.
רותי- האם הנזירה זו את? תרגישי את התשובה בחוויה הפנימית שלך?
ע'- יכול להיות, אני לא בטוחה.
רותי- האם היא נמצאת בתוך המנזר?
ע'- כן.
רותי- היא לבד?
ע'- כן.
רותי- יש עוד נזירות במקום?
ע'- לא, נזירה אחת.
רותי- תבקשי ללכת אחורה בזמן….איפה את עכשיו?
ע'- אני לא יודעת.
רותי- באיזה גיל את?
ע'-אני ילדה, אני לא יודעת באיזה מקום אני.
רותי-את בחוץ, בבית?
ע'- אני בחוץ, לבד…
רותי-את ליד הבית?
ע'- אני באיזשהו שדה, משחקת קצת, אני רצה, סתם, לובשת אפור, לבוש אנגלי, גרביים לבנות עד הברכיים, סרפאן אפור.אני ילדה קטנה.
רותי- יש לך אמא? אבא?
ע'- לא, אין אף אחד.
רותי- מה היא עושה עכשיו, הילדה?
ע'- היא בחוץ,זו אותה תמונה, בחוץ.
רותי- תבקשי ללכת כמה שעות קדימה….האם היא הגיעה הביתה?
ע'- זה בית, אבל לא בית עם הורים, סתם איזה מבנה…
רותי- איפה ההורים? תלכי עם הידיעה שלך.
ע'- אין הורים…
רותי- איפה היא חיה?
ע'- בית, כמו אולם גדול….בית יתומים…יש שם עוד ילדים ….כנראה שהנזירה משם. סתם איזה מקום….יש שם ילדים בגיל שלי….
רותי- תבקשי ללכת קדימה בזמן…מה קורה עכשיו?
ע'- אני רואה עוד פעם את בית הספר.
רותי- תבקשי לא לערבב בין הגלגולים, תחזרי שוב לגלגול ההוא? לבית היתומים…מי מטפל בה, מי דואג לה, האם יש שם מספיק אוכל?
ע'- אני לא רואה אוכל בכלל, השולחן ערוך, כל הילדים יושבים, יש צלחות וכוסות, אבל אני לא רואה אוכל… יש שם עוד מישהי שמנה שמטפלת בנו….אני לא יודעת מי זאת…
רותי- הם רעבים, הילדים?
ע'- אין שם בכי…אין הרגשה….מקום נטול רגש….אף אחד לא בוכה….אבל גם אין שמחה…אני לא מצליחה לראות את עצמי, אם גדלתי שם….זה רק ילדה קטנה…
רותי- תבקשי ללכת קדימה.
ע'- אני לא רואה…אני מנסה…
רותי- מה קורה עם הילדה הזו?
ע'- אני לא יודעת…אני רואה אותה בבית, עם עוד ילדים, קצת בחוץ, קצת בפנים….
רותי- מה קורה שם?
ע'- אני מבקשת להתקדם בזמן, אני מגיעה לבית הספר.
רותי- תרפי, תבקשי לדעת מה קרה שם, תבקשי ללכת יום קדימה.. .
ע'- אותה שיגרה, אותו דבר….
רותי- תבקשי ללכת חודש קדימה…היא עדיין שם?
ע'- כן .
רותי- תבקשי ללכת שנה קדימה , האם מישהו בא לקחת אותם?
ע'- הכול אותו דבר, אותו בית, אותו מבנה….
רותי- מה קרה עם הילדים האחרים, כולם שם?
ע'- כן.
רותי- יש ילדים שאימצו אותם?
ע'- אני רואה את עצמי יותר גדולה, בת 15, אותה תלבושת של ילדה קטנה – סראפן, גרביים…אבל אני לא ילדה קטנה…
רותי- איך את מרגישה?
ע'- אין רגש בכלל, לא של שמחה ולא של עצב. גם בתור בחורה אני שם, באותו מקום. באותו הבית.
רותי- כל שאר הילדים נשארו?
ע'- זה מוזר, אני כבר גדולה וכולם קטנים.
רותי- לכולם מצאו בית ולך לא?
ע'- אני התבגרתי והם לא.
רותי- הם התחלפו פשוט, זה לא אותם ילדים.
ע'- כנראה. אני חושבת שאני עוזרת להם בפנים, אני רואה בית מלבני – כמו מחסן, אבל זה בית עם גג רעפים.
רותי- את מדריכה שם עכשיו?
ע'- אני חושבת. יש הבדל גילאים גדול…יש שם שתי נזירות,
אני בחורה והילדים שם קטנים.
רותי- האישה השמנה עוד שם?
ע'- כן.
רותי- היא מנהלת שם?
ע'- היא הגישה אוכל…למרות שאני לא רואה את האוכל בכלל, יש צלחות וכוסות…אני לא רואה אוכל…
רותי- תבקשי ללכת שנה קדימה…
ע'- אני עדיין שם.
רותי- תבקשי ללכת 10 שנים קדימה, את עדיין שם?
ע'- לא…אבל…אני רואה בחורה ובחור, לא יודעת,יש משהו מוזר – הם עומדים על משהו שמסתובב, אני לא יודעת מה זה…הם זוג, חבר וחברה…
רותי- היא עזבה את בית היתומים? האם היא הכירה מישהו?
ע'- כנראה, יש לו שיער ארוך גלי – הוא לבוש מאוד פשוט ובלוי, אני לא מצליחה לראות אותו…הוא בחור רזה וגבוה…זהו, הם עומדים על משהו הם צמודים ומסתובבים…אני לא יודעת איפה זה…כל הזמן הבית ספר שלי חוזר…
רותי- היא אוהבת אותו?
ע'- יכול להיות…כן
רותי- תבקשי ללכת חודש קדימה…הם עדיין יחד?
ע'- כן, הם הולכים יד ביד, בכפר…לא בעיר…אני חושבת שזה בעלי היום…בטוח – אני רואה אותו בעצם.הם הולכים עם הגב אלי.
רותי- הם מתחתנים? תבקשי ללכת קצת קדימה בזמן, מה קורה איתם?
ע'- אני לא יודעת…אני לא רואה חתונה…אני בכלל לא מצליחה לראות אותם יותר.
רותי- תבקשי ללכת חודש קדימה.
ע'-אני לא רואה יותר מזה.
רותי- איפה הם עכשיו?
ע'- אני לא רואה אותם.
רותי-תתמקדי עם הידיעה שלך…תבקשי ללכת שנה קדימה…מה את רואה עכשיו?
ע'- אני לא מצליחה לראות אותם, הם כל הזמן עם הגב אלי…בשדה כלשהו.
רותי- תבקשי לראות את הבית שלהם, הם גרים ביחד?
ע'- אני רואה בית גדול עם שנדליר ענק, זה לא שלהם…
רותי- אולי הם עובדים שם?
ע'- כן, הם עובדים במטבח, מאחורה כנראה…זה בית גדול.
רותי- את עובדת שם במטבח?
ע'- אני במטבח, כן…כל הזמן אותו לבוש, עכשיו יש לי גם סינר וכובע כל הזמן אותו סראפן…אני רואה אותה עם עוד קבוצת עובדים – אותו אני לא רואה שם…לא יודעת איפה הוא עובד.
אני כל הזמן שם…אני גרה שם, יש שם חדר קטן אנחנו ישנים בו. אני רואה בצקים, עובדים במטבח באפיה, אני לא יודעת…
רותי- את מרגישה שם טוב?
ע'- יש כאן תחושה יותר טובה, יותר נינוח…שם לא הייתה תחושה בכלל, כאן יותר טוב. אני רואה רק בצקים וקמח – אני לא רואה אוכל – אני רואה קמח…בצק ללחמניות וכול מיני מאפים.
רותי- בקשי ללכת חודש קדימה.
ע'- אני עוד שם, יש עוד מישהי שהיא שמנמנה…מבוגרת. עובדת שם גם כן, לא השתנה כלום…במטבח הזה לא מכינים כלום, רק הכול בצק וקמח – אני רואה שולחן ארוך…בתוך הבית הגדול הזה. מכינים בחדר האחורי בצק , המון בצק, אני לא יודעת מה ייצא מזה.הבית גדול עם שנדליר ענק מהתקרה…יש שם נשף. הם עורכים מסיבה גדולה….יש ריקודים.
רותי- את משתתפת בנשף?
ע'- לא, ממש לא, אני בתוך הקמח במקום הזה.
רותי- הבחור עוד איתך?
ע'- אני לא רואה אותו…רוב האנשים מבוגרים ממני בהרבה.יש עוד 4 אנשים חוץ ממני.
רותי- תבקשי ללכת 10 שנים קדימה, את עדיין שם?
ע'-לא ברור לי איפה אני.
רותי- תני לתמונה לאט להתבהר, את עדיין שם או שעזבת את המקום?
ע'- לא נראה לי שעזבתי אותו. אני עדיין שם, אני לא נשואה בכלל,אני שם , לא נשואה , אני לבד. באותו מקום עם אותם אנשים. התמונה לא ממש השתנתה .
רותי- נשארת שם עד זיקנה?
ע'- אני חושבת…אני לא רואה שום דבר אחר…אני לא רואה את עצמי זקנה…אפילו לא בגיל 50, 60, אני עדיין צעירה.
רותי- תבקשי לראות אותך בגיל 40, את עדיין שם?
ע'- כן.
רותי- מה קורה?
ע'- אני לבד שם, אני לבד, אין אף אחד.
רותי- איפה כולם?
ע'- אני מנסה לראות…אני לא יודעת לאן הם הלכו,אני לא יודעת איפה הם.
רותי- את בתוך הבית?
ע'- כן, בתוך החדר עם קמח ובצק על השולחן, כל הזמן, מצב נצחי.
רותי- מה קורה?
ע'- אני הולכת לאן-שהו , שדה פתוח…אני מנסה להבין מה קורה…מתרחקת מהבית…עם הגב לבית, מתרחקת משם…בקתה קטנה…הגעתי לבית קטן מעץ, איך הגעתי לשם? שם אני גרה, כמעט כלום…אני לא נשואה, אני לבד, אין אף אחד, אין כמעט כלום בבית הזה, כמו מחסן זה נראה…
רותי- מה קורה עכשיו?
ע'- אני מנסה להתקדם, כי בבית עץ זה לא טוב, המקום עצמו קטן ונורא.
רותי- זה הבית שלך, שם את גרה?
ע'-כן, זה כמו מחסן, אני גרה לבד.
רותי-בקשי ללכת עוד קדימה…את עדיין בבית הזה?
ע: כן, לבושה בבגדים ישנים…אני כבר מבוגרת בעצם….
רותי-בת כמה את?
ע'- אני מבוגרת, לא זקנה מאוד…אבל מבוגרת.
רותי- בקשי להגיע לסוף הגלגול…את עדיין בבית ההוא?
ע'- כן.
רותי- בת כמה?
ע'- אני מקומטת…לא טוב שם בכלל, לא נחמד שם בכלל…
רותי- את חולה, את בריאה?
ע'- אני לא חולה, קשה לי….בגלל שאני מבוגרת…
רותי- מישהו מטפל בך? מי נותן לך אוכל?
ע'- אוכל אני בכלל לא רואה שם, בכלל.
רותי- את עובדת בתוך בית גדול?
ע'- לא, מה פתאום?
רותי- מי דואג לך?
ע'- אני לבד, אני רואה זקנה עם מטפחת קשורה על הראש, מקומטת…אני לא מצליחה להגיע לסוף הגלגול…אני רוצה לראות….
רותי- תבקשי לראות את רגעי המוות? בקשי לראות את היום האחרון.
ע'- היא מתה במיטה, בשינה, בצריף הנוראי הזה, בלי חלונות, בלי כלום…
רותי- את מוכנה לעשות תיקון לגלגול?
ע'- כן, בטח.
רותי- תחזרי לילדות – תזרימי אור לילדות – תראי ילדה שדואגים לה עם הורים שאוהבים אותה ומטפלים בה. יש שם אוכל, חום ואהבה.
ע'- כן, יש הרבה אוכל, יש פירות.
רותי- תראי אותה נערה גדולה, יפה, נראית טוב, תראי שטוב לה, תראי אותה לבושה יפה, יש הורים שדואגים לה, תראי שהיא מרגישה נאהבת, את מצליחה לראות את זה?
ע'- כן.
רותי- תראי אותה פוגשת את הבחור – היא נותנת לו אהבה ומקבלת אהבה. תראי אותה מקימה בית, טוב לה, תראי שהיא לא לבד, את מצליחה לראות את זה?
ע'- כן.
רותי- תראי את התמונה הנעלה ביותר ושימי אותה בתת מודע , במוח האחורי. איך את מרגישה?
ע'- אני מרגישה טוב ,
רותי- נתחיל בספירה חזרה?
ע'- כן.
רותי- אני מתחילה את הספירה חזרה. 1000……
רותי- היום יום שלישי, 17.10.06 .
1,2,3,4,5 – תנשמי עמוק- עמוק ותפקחי עינים.