הנושא: מדוע קשה לי לרזות?

הנושא: מדוע קשה לי לרזות?

ל: אני שוכבת על ערסל, על איזה אי. הכול שקט , רגוע מסביב. הרגשה נינוחה.
רותי: בת כמה את?
ל: 17. בת. לא אני בן.
רותי: באיזה אזור בעולם את נמצאת?
ל: נראה לי כמו איי הקריביים .
רותי: מה קורה?
ל: יש לי הרגשה שאני עם עוד בחורה כמו בת זוג כזו. בסך הכול בסדר.
רותי: יש לך משפחה, בית?
ל: כן , הורים, אחים.
רותי: תבקשי ללכת קדימה בזמן, מה קורה?
ל: עולה לי סערה, טייפון, הרס.אני מתחבאת עד שזה יעבור.
רותי: מה קרה?
ל: יוצאים החוצה ורואים שהכול הרוס, נשארנו לבד. אני והחברה מצאנו את המשפחה שלי, אנחנו מנסים לסדר את האזור. להמשיך בחיים. יש הבנה שצריך ללכת לחפש אוכל, זה מה שחסר. זה התפקיד שלי. חלק נשארים לסדר את המקום וחלק הולכים לחפש אוכל. אני צריכה לחפש אוכל.
נראה שאני מסתדרת עם המשימה. אם זה לטפס על עצים או להוריד קוקוס, אם זה לצוד. אני חוזרת למשפחה בידיים מלאות.
רותי: מה קורה עכשיו?
ל: התחושה שאנחנו לא שייכים לאי הזה. אנחנו לא ילידי האי.
הגענו אליו, אבל לומדים לחיות על האי ומסתדרים.
רותי: מדוע הגעתם לאי ? לכי אחורה בזמן. נסי להבין למה עזבתם והגעתם לאי. בת כמה את עכשיו?.
ל: יצאנו מאנגליה על אנייה בדרך למקום חדש. היו על הסיפון עוד הרבה משפחות, מעמד לא גבוה. בינוני. הפלגנו לפתוח בחיים חדשים במקום אחר. להקים מושבה. הייתה סערה. האנייה נטתה על הצד, עמדה לטבוע. קצפנו למים. אנחנו שוחים ומגיעים לאיזה חוף , מותשים, אני לא לבד. יש עוד אנשים מסביבי.
רותי: המשפחה ניצלה?
ל: היה תינוק והוא לא ניצל, אני הבן הבכור.
אני די נחשבת למחזיקה של המשפחה. אני דואגת למזון. דואגת לארגן את הכול, להחזיר הכול לשליטה, אני מתעשתת מהר.
רותי: יש ילידים על האי הזה?
ל: לא, מי שהגיע הגיע. הבחורה גם היא ניצלה עם ההורים שלה. נראה שדי נעים שם. לפחות לי. החופש. הכול פתוח, אין לי חשק לחזור לחיים הרגילים. הלחץ, לרדוף אחרי הדברים. מרוץ החיים. להספיק, להשיג. אבל ההורים רוצים לצאת משם, הם מחכים.
רותי: מצאו אתכם?
ל: יש לי הרגשה שנשארנו שם… לא מצאו אותנו. אנייה הגיעה ואנחנו חוזרים לאנגליה. גם החברה חוזרת. כולם. מחשבה של מה עושים עכשיו? עזבנו את אנגליה ונשארנו בלי כלום.
אני רואה את ההורים דואגים, מדברים. אנחנו יורדים ובאים לקבל אותנו. משפחה. לוקחים אותנו לבית שלהם. לנו אין כלום. לי יש את התחושה מבחינתי זה לא סוף , זו התחלה.
שוב אני לוקחת את המושכות בידיים.אני צריך לבנות הכול מחדש, האימא די שבורה. האבא די מעודד, הילדים הם ילדים, שמחים לחזור. עבודה קשה.
קמים כל בוקר הולכים לעבוד כדי להרוויח, להרים את המשפחה מחדש. אני חיה מהיד לפה אבל יש אופטימיות.
רותי: לכי עוד קדימה בזמן, בת כמה את עכשיו?
ל: 28, הסתדרנו, אני רואה את עצמי לבושה בבגדים יפים. חליפה, כובע ,מגבעת.
רותי: מה את עושה? במה את עובדת?
ל: יש לי תפקיד די מכובד. די מוערכת , הצלחתי להרים את עצמי בצורה די טובה. עבודה קשה אבל הגעתי למקום טוב.
מנסה לעלות עוד יותר למעלה. להתחבר לאנשים הנכונים. כמו עו"ד , תפקיד במקום שמייצג הון. משהו שקשור למשפט. אני בהתחלת הדרך, אבל מתחככת באנשים הנכונים. מעורכת, בדרך הנכונה. יש תחושה של לשרוד, לרוץ אחרי כדי לא ליפול למטה. ממשיך כל הזמן לעשות דברים כדי לעלות למעלה. שלא יהיה חסר שום דבר.
רותי: את תומכת במשפחה?
ל: כן.
רותי: התחתנת, הקמת משפחה?
ל: לא התחתנתי, עוד לא.
רותי: יש לך עוד קשר עם הבחורה מהאי?
ל: לא, אני מסתובבת בחוגים אחרים. ההורים כבר מבוגרים. אני דואגת לאחים – יש לי שני אחים, שגם הם ילמדו. בעצם אני דואגת למשפחה.
רותי: לכי עוד קדימה בזמן. בת כמה את עכשיו?
ל: + 40.
רותי: מה קורה איתך?
ל: הגעתי לאיפה שרציתי ,אני בעלת מעמד. יש לי משפחה וילדים. הרגשה היא כמו בן-אדם שטובע. אדם שצריך לנפנף בידיים וברגלים כדי להצליח, גם כאשר יש שקט אין לי מנוחה, צריך להמשיך לעשות. לפעול. אי אפשר לנוח. מי שלא ממשיך זה הסוף , זה המוות.
רותי: את ממשיכה לעבוד קשה?
ל: כל הזמן, צריך להיות בעשייה, אין מנוחה. גם כשיש לי מספיק שפע זה לא אומר שמחר יהיה. צריך כל הזמן לדאוג שיהיה, אי אפשר לסמוך על אף אחד אחר. רק על עצמי. אם אני אפסיק אני פוחד שתהיה נסיגה. צריך לדאוג כל הזמן שיהיה , שאיפה כלפי מעלה.
רותי: לכי עוד קדימה בזמן.
ל: יש לי כבר שיער שיבה, מגבעת, מקל ,אני בגיל + 60.
רותי: איך ההרגשה?
ל: הצלחה, הצלחתי להגיע לאיפה שרציתי. הערכה. כבוד. כאשר אני נכנסת לחדר כולם מכירים אותי.
יש נינוחות. אני מתיישבת , נהנית להסתכל מסביב. עולה לי המשפט "קוטפת את הפירות".
רותי: איך הבת זוג והמשפחה?
ל: הבת זוג איתי, הילדים גדולים. אפשר לומר שהגעתי לאן שרציתי.
תיקון בגלגול:
תחזרי לתמונה של האנייה, אנחנו עושים שינוי. תראי שהאנייה מגיעה ליעד.אתם מתחילים חיים חדשים. הכול הולך בקלות. האבא לוקח את האחריות. יש שפע, ביטחון,אתם מסתדרים בקלות. את רואה את זה? תראי שאת נחה על הערסל במקום החדש. לא קורה שום דבר, יש לך ביטחון.
את גדלה שם. יש לך משפחה תומכת. את יכולה להישען עליהם.
יש לך שלווה ורגיעה בחיים, אין פחד שמחר הכול ישתבש.
את גדלה בביטחון. תראי את התמונה הנעלה ביותר, תראי אותהי בתוך הראש…